זהר באואר -- משרד עורכי דין        
למידע נוסף צלצלו עכשיו  08-9713717
      דיני מקרקעין, דיני משפחה, צוואות, ירושות ועוד 
פקס:  08-9713770  
   
Mail: office@bauerlegal.co.il  
 
 
תחומי פעילות 
 
 
חדש באתר
 

 

הסכם בין שותפים - ביטוח שותפים

 

"כבר נאמר במקורותינו " הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"

אין שותפות אמיתית ללא הסכמה על דרך, או מטרה , אידיאולוגית, אישית, ועסקית.

מהי שותפות עסקית ?

החוק מגדיר כשותפות "חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות" (פקודת השותפויות (נוסח חדש) התשל"ה 1975 – הגדרות)

במקצועות מסוימים אין העוסקים בהם יכולים להתאגד כחברה בע"מ , ועל כן עומדת בפניהם הברירה היחידה להתאגד על דרך השותפות. כמובן, ברוב שאר הענפים פתוחה הדרך בפני בעלי העסק להקים בניהם שותפות שתשרת ותבטא את דרכם המשותפת.

בנוסף, אומר החוק כי" כל שותף הוא שלוח של השותפות ושל שאר שותפיו לכל עניין של עסקי השותפות." (פקודת השותפויות (נוסח חדש) התשל"ה 1975 – סע' 14).

החוק בהמשך גם מתייחס לאחת הדרכים בה תפורק השותפות , באומרו " מת אחד השותפים… תפורק השותפות לגבי כל השותפים והכל בכפוף להסכם שביניהם". (פקודת השותפויות (נוסח חדש) התשל"ה 1975 – סע' 42)

כמובן, במקרים אחרים בהם השותפות מתפרקת בשל סיבה אחרת כמו, שותף שרוצה וזכאי לפרק את השותפות או סיום השותפות מסיבה אחרת, הרי רשאי בית המשפט – לפי בקשת שותף כאמור או מנהל עיזבון , במקרה פטירה של אחד השותפים, לפרק את עסקי השותפות, להורות על סילוק חובותיה אם קיימים כאלו ולחלק את העודף בין הזכאים לו. בנוסף יכול ביהמ"ש להחליט על מינוי כונס נכסים , או מנהל לעסקי השותפות, והכל בד"כ למורת רוחם של השותפים ש"נשארו" או שלא יזמו את המהלך.

אבל, אם ברצון השותפים, בעודם מפעילים את העסק ורצוי מוקדם ככל האפשר,שבכל מקרה תמשיך השותפות לתפקד אף במקרה שאינו צפוי, רצוי עד מאוד שלא לומר הכרחי , לערוך בניהם הסכם בו יקבעו זכויותיהם וחובותיהם.

אלא שהסכם שכזה עדיין אינו עונה בשלמות על מצב בו חלילה נפטר אחד השותפים, שהרי השותפים האחרים בוואי רוצים להבטיח את עתידם ועתיד המשך השותפות ושגשוגה.

מה הן האפשרויות העומדות בפני שאר השותפים בעת מותו של שותף :

א. מכירת נכסי השותפות לאחר תשלום כל החובות. חיסולה המוחלט של השותפות ועסקיה, וחלוקה בין השותפים שנשארו ובכללם עיזבון השותף שנשאר.
ב. יורשי השותף שנשאר נכנסים "לנעליו" בשותפות ומתפקדים ( טוב או רע) בשותפות. לעיתים ביוזמת יורשי השותף הנפטר , נמכר חלקו, והקונה ניכנס כשותף חדש לשותפות.
ג. השותף או השותפים הנותרים קונים את חלקו של השותף שנפטר.

כפי שאפשר להבחין מייד, אין רוב האפשרויות דלעיל רצויות ע"י השותפים שנשארו היות ולפתע פתאום הם עלולים למצוא עצמם עם שותף לא רצוי או לא מתאים, בניגוד לכפי שהיה שותפם שנפטר.

בנוסף, אם יאלצו למכור את נכסי השותפות הרי שבמצב בו נעשית המכירה מתוך לחץ וחוסר ברירה הרי שהמחיר אותו יוכלו לקבל הינו נמוך לאין ערוך ממכירה באופן ובתנאים רגילים, שלא לדבר על אפשרות שאולי בתנאי שוק מסוימים לא ניתן יהיה לממש את הנכסים של השותפות אפילו במחיר הפסדי.

ויותר מכל, ע"פ הניסיון, אין בהכרח שיורשי השותף שנפטר הינם בעלי רקע וניסיון מקצועי ומסחרי כזה שיוכלו להתאים כשותפים פעילים בשותפות.

עוד ראוי להזכיר כי במרבית המקרים שלל ה"פתרונות" שהוזכרו הינן בבחינת ברירת מחדל שנכפית על שאר השותפים, מתוך כורח המציאות , לחץ הזמן, ולחצם של היורשים של השותף שנפטר.

אם כן, מה בכל זאת ניתן לעשות ע"מ לתת פיתרון לבעיה , עוד טרם זמנה, וליצור בכך ביטחון ויציבות לשותפות, עם אופק ברור ומתן מענה הולם וראוי ?

הפיתרון הנכון, שיתן כאמור מענה הולם, הינו רכישת חלקו של השותף שנפטר על ידי שותפיו הנותרים בחיים ובכך ליצור את המשכיותה של השותפות ומניעת פגיעה אנושה בפעילותה.

בעת רכישת חלקו של הנפטר מידי יורשי השותף הרי שיתאפשר בכך גם מתן שווי חלקו האמיתי של הנפטר בשותפות כפו שנקבע עוד בעודו בחיים, ויאפשר למשפחתו, החסרה כעת את ההכנסה אותה הניב הנפטר ושימשה מקור פרנסה למשפחה, להמשיך ולקיים רמת חיים סבירה, מעצם קבלת סכום הכסף שמהווה את חלקו של הנפטר בשותפות.

ביטוח שותפים

חברות הבטוח יצרו בדיוק לשם כך , פוליסה מיוחדת הנקראת " בטוח שותפים " ובה למעשה מבוטחים חייו של כל אחד מהשותפים בסכום השווה לכפי חלקו בשותפות, כפי שניקבע בין כל השותפים יחדיו. אלא שהיות ואת הפרמיה לפוליסה זו משלמת השותפות במיוחד לצורך כך, הרי שהסכום שישולם במקרה מות אחד השותפים , ישולם לשאריו ויבא למעשה במקום התמורה עבור חלקו בשותפות.

היתרון בבטוח חיים מסוג זה הינו ברור וניכר לעין נוכח הבעיתיות שמעלה הסוגיה, שהרי סכום הכסף שיתקבל ויועבר לשארי הנפטר יגיע לידיהם ללא עיכוב כשגובהו משקף נכונה את חלקו של הנפטר בשותפות. מנגד השותפים אינם צריכים להשיג את הכסף בדרכים שונות לצורך רכישת חלק השותף הנפטר, שהרי מקורו יהיה מכספי הפוליסה שישולמו ישירות לשארים, כך שבסופו של תהליך כולם מרוצים ובא לציון גואל…

הסכם ביו השותפים

משכך, קודם לביטוח כל אחד מן השותפים, בפוליסה לביטוח חיים בסכום שישקף נכונה את חלקו בשותפות, יש לערוך הסכם ( חוזה) ברור בין השותפים, בו יצויין ערכה של כלל השותפות וחלקו של כ"א בשותפות. בנוסף על הצדדים לכלול בהסכם כל דבר העשוי לדעתם לשנות את ערכה של השותפות כולה וכמובן מה יעשה במקרה זה.

עוד יש לציין בהסכם כי השותפים מסכימים בזה כי זכותו של כל שותף בפירמה מוגבלת לתקופת חייו בלבד ועם מותו יפקעו כל זכויותיו של השותף שנפטר והפירמה תמשיך ותהיה עסקו של השותף/ים הנותר/ים בחיים בלבד.

בנוסף גם יצוין בהסכם זה באופן ברור ביותר כי ליורשי הנפטר, או לעזבונו , או למבצע צוואתו, לא תהיה כל תביעה כנגד השותף הנותר בחיים, או כנגד הפירמה, כשהסכום שיתקבל מהפוליסה לביטוח חיים שערכו השותפים איש לרעהו ע"ח השותפות , ישמש למעשה לתשלום ליורשים עבור חלק הנפטר בשותפות.

כמובן, ההסכם כולל גם פרטים מפרטים שונים בקשר לשותפות ורצון השותפים כולם ובהסכמתם, אלא שקצרה היריעה מלפרט.

כוחו של הסכם כזה הוא רב ביותר וגובר למעשה על תביעת יורשים לקבל בנוסף לתגמולי ביטוח החיים שערך הנפטר גם את ערך חלקו בשותפות. ( ראה ד"נ 39/80 גניה ברדוגו ואח' נ' ד.ג.ב טקסטיל בע"מ ואח') שם קבע השופט שמגר כי על אף האמור בסע' 8 לחוק הירושה בו נאמר כי " הסכם בדבר ירושתו של אדם וותור על ירושתו שנעשה בחייו של אותו אדם – בטלים" הרי כי הסכם שבין שותפים אינו סותר סע' זה באשר אין כאן התערבות בסדרי הירושה, כך שבמידה ואכן נעשה הסכם בין השותפים הרי שאין בכך כל פגם.

פס"ד דלעייל עלה גם בפס"ד של כב' השופט ד"ר ג. קלינג (ה"פ 010094/99 אקסל נ' פרידמן ) ונקבע כי "אין בהסכם בין בעלי ההסכם נישול של המבקשת. תחת חלק בשותפות מובטחים לה מכח ההסכם תגמולי הביטוח שמימונם בא מפרמיות ששולמו ע"י שני השותפים גם יחד".

ומוסיפה עוד ואומרת כב' השופטת, במענה לדרישת התובעת שהינה זכאית לחלקו של המנוח בכספים שלקוחות חייבים בגין פעילות השותפים קודם לפטירת בעלה, כי " לולא הסכם ( בין השותפים- א.ב) היו שאיריו של המנוח זוכים " בחלקו של הנפטר" ולא בתגמולי הבטוח. פקודת השותפויות אינה מבחינה בחלקו של השותף בזכויות השותפות, בין חלקו ברווחים לחלקו במוניטין ולחלקו ברכוש המשרד, אלא תופסת את חלקו בשותפות כמכלול אחד. מכיוון שכך הרי הסדר הביטוח שבהסכם בא תחת חלקו של העזבון בכל נכס של השותפות לרבות חלק ברווחים". השופטת כמובן דוחה את התביעה.

לא למותר לציין כי הסכם שכזה חייב להיות מגובה הן משפטית , קרי נעשה ע"י עורך דין הבקיא בנושא,והן ע"י רו"ח של הפירמה, הבקיא בכל רזי הפרטים העסקיים והממוניים של השותפות.

הסכם שיערך באופן זה ישקף נכונה את רצון השותפים ויהווה פיתרון הולם לשותפות ולעתידה.

אין באמור , משום תחליף ליעוץ משפטי וטוב יעשה הקורא באם יפנה ליעוץ משפטי אישי.

 
 
אנחנו בפייסבוק  עו"ד זהר באואר - משרד עורכי דין ונוטריון © 2013 
 
___________________
 ginet - בניית אתים באינטרנט 
 
בניית אתרים - ג'ינט פיתוח